אֱלֹקינוּ וֵאלֹקי אֲבוֹתֵינוּ

הֱיֵה עִם פִּיפִיּוֹת שְׁלוּחֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל

הָעוֹמְדִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים מִלְּפָנֶיךָ עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל

הוֹרֵם מַה שֶּׁיֹּאמֵרוּ

הֲבִינֵם מַה שֶּׁיְּדַבֵּרוּ

הֲשִׁיבֵם מַה שֶּׁיִּשְׁאֲלוּ

יַדְּעֵם אֵיךְ יְפָאֵרוּ

בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן

בֶּרֶךְ לְךָ יִכְרְעוּן

עַמְּךָ בְּפִיהֶם יְבָרֵכוּן

וּמִבִּרְכוֹת פִּיךָ כֻּלָּם יִתְבָּרְכוּן

עַמְּךָ לְפָנֶיךָ יַעֲבִירוּן

וְהֵם בַּתָּוֶךְ יַעֲבֹרוּן

עֵינֵי עַמְּךָ בָּם תְּלוּיוֹת

וְעֵינֵיהֶם לְךָ מְיַחֲלוֹת

גָּשִׁים מוּל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּאֵימָה

לְשַׁכֵּךְ כַּעַס וְחֵמָה

וְעַמְּךָ מַסְבִּיבִים אוֹתָם כַּחוֹמָה

וְאַתָּה מִן הַשָּׁמַיִם תַּשְׁגִּיחַ אוֹתָם לְרַחֵמָה

עַיִן נוֹשְׂאִים לְךָ לַשָּׁמַיִם

לֵב שׁוֹפְכִים נָכְחֲךָ כַּמַּיִם

וְאַתָּה תִשְׁמַע מִן הַשָּׁמָיִם

שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בִלְשׁוֹנָם

וְלֹא יִנָּקְשׁוּ בְשִׁנּוּנָם

וְלֹא יֵבוֹשׁוּ בְמַשְׁעֵנָם

וְלֹא יִכָּלְמוּ בָם שְׁאוֹנָם

וְאַל יֹאמַר פִּיהֶם דָּבָר שֶׁלֹּא כִרְצוֹנֶךָ

כִּי חֲנוּנֶיךָ יְיָ אֱלֹקינוּ הֵמָּה חֲנוּנִים

וּמְרֻחֲמֶיךָ הֵמָּה מְרֻחָמִים

כְּמָה שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ

אֵת אֲשֶׁר תָּחֹן יוּחָן

וְאֵת אֲשֶׁר תְּרַחֵם יְרֻחָם.

כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וַיֹּאמֶר,

אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ,

וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְיָ לְפָנֶיךָ,

וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן,

וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם:

וְנֶאֱמַר

אַל יֵבֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ אֲדֹנָי יֱהֹוִה צְבָאוֹת

אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

1f:Tbc8,

אֱלֹקינוּ וֵאלֹקי אֲבוֹתֵינוּ

הֱיֵה עִם פִּיפִיּוֹת